כל אחד יכול להצליח בלימודים - תפיסת עולם משנה מציאות
האדם לומד כל העת, מהרגע בו הוא מגיח לאוויר העולם ועד יומו האחרון. בדיוק כפי שהוא נושם - כך הוא לומד, אך בניגוד לנשימה אשר מבוססת על רפלקסים, הלמידה היא תהליך מבוסס בחירה ובכוחו של האדם להתנגד למהותו כיצור לומד. תפיסת העולם המאמינה כי הרוב מוחלט של בני האדם יכול ללמוד כל דבר שרק ירצה, היא תפיסה המסוגלת לשנות את מציאות החיים. אולם בטרם נעסוק בשינוי המציאות שלנו, נבחין במספר נקודות היוצרות את המציאות הקיימת, על פיה יהיה תמיד מי שיצליח בלימודים ומי שייכשל בהם. להלן שבעת המפתחות להצלחה בלימודים:
1.תשומת לב: המח שלנו קולט באמצעות החושים עשרות מסרים בכל רגע נתון: שמיעת
הרעשים, ראיית תמונות ועוד. אם המח היה מפנה את מלוא תשומת הלב לכל אלה בו זמנית, הוא הי קורס מעודף המידע. וכך, באופן בלתי מודע אנו מבצעים סינון מסרים ובוררים את המידע הנחוץ לנו באותו רגע. פעולה זו של סינון ובחירה במה להתרכז היא גורם המשפיע על היכולת לפתח מיומנויות טבעיות אשר תעזורנה לנו להצליח בלימודים. למשל, כאשר ילד מפנה מגיל צעיר את תשומת לבו לעולם המספרים, כל דבר שיעשה ישולב בחישובים מתמטיים: במהלך משחק הוא יעסוק יותר בחישוב הנקודות ופחות במרכיבים החברתיים, במהלך ביקור בגן החיות הוא יתמקד בספירת החיות בכל כלוב וכדומה. לעומת זאת, כאשר הוא בוחר להפנות את תשומת לבו לתנועתיות – הוא ישלב במהלך כל סדר היום שלו את הפעילות התנועתית: ירוץ להביא חפצים ומשחקים, יקפוץ וידלג במדרגות וכדומה. הבחירה במקור תשומת הלב נקבעת באופן טבעי וללא חשיבה עמוקה, למרות שהיא משמעותית מאוד בהשלכותיה. היא משפיעה במיוחד על ההצלחה בלימודים, בעיקר כאשר אנו מבצעים אותה מעבר לשעות בית הספר.
2. רגשות: לרגש יש תפקיד חשוב מאוד בתהליך הלמידה. הוא המנוע אשר דוחף את האדם להמשיך וללמוד לאורך זמן, גם כשהמשימות הופכות מורכבות ומאתגרות יותר. משחקי המחשב, למשל, מפעילים את הרגשות שלנו על מנת שנמשיך את המשחק באמצעות טכניקות מגוונות. חלוקת המשחק לשלבים מהקל אל הכבד מביאה לתחושת סיפוק והצלחה בכל אחד מן השלבים תוך מתן חיזוקים הניתנים בדרך של השמעת תרועות וצבירת נקודות. כך, כאשר האדם הלומד מבצע בחירה של תחום לימודים הוא עושה זאת לפי מידת החיבור הרגשי שלו לתחום. החיבור הרגשי הזה יכול להתפתח בגיל צעיר בהשפעת גורמים חיצוניים כמו מילות עידוד, עטיפת הלמידה בחוויה של משחק ובפרסים ועוד. מאידך, גורמים שליליים כמו אווירה מלחיצה ומילים שליליות יובילו להתפתחות של יחס שלילי מצד הלומד כלפי התחום הנלמד. ככל שהתחום הנלמד יהיה מורכב יותר, כך תהא גדולה יותר חשיבות החיבור הרגשי החיובי של הלומד כלפיו. רגשות אלה של הלומד הם רגשות שניתן לרכוש ולהעצים כמיומנויות תרגול וחשיבה מודרכת, לשם תפיסת הלמידה כדבר חיובי ומלהיב
3.הרגלים: רוב הפעולות שעושה האדם הן פעולות שחוזרות על עצמן. לכל אחד מאתנו יש מערכת פנימית מסודרת של תגובות, מחסן משפטים, סגנון דיבור, מאכלים אהובים וכו'. כל אלה יוצרים מערכת ודאות החשובה לאיכות החיים של האדם. בדרך כלל, כאשר אדם מבוגר מחליט לעשות שינוי בחייו, הדבר נובע מחוסר שביעות רצון מהרגלים ישנים או מהתערבות של גורם חיצוני מחייב כמו מחלה או פיטורים. כך נכון הדבר גם באשר להרגלי הלמידה: מגיל צעיר רוכש הילד הרגלי למידה בעלי השפעה על הצלחתו העתידית בלימודים. בין הרגלים אלה נמנים סדר, ארגון, ניצול זמן עבודה ומשמעת עצמית. כאשר יופיע גורם חיצוני שיוביל לשינוי ההרגל, תיתכן התפתחות של שינוי בתהליך ובהרגלי הלמידה. אם למשל יקרה אירוע משמעותי שיזעזע את התלמיד, או דמויות ההורים והמורים בחייו יגרמו לו להיפטר מהרגל ישן. ההצלחה מותנית ביכולתו של התלמיד להיפטר מההרגלים הפוגעים במימוש הפוטנציאל הלימודי שלו, ולרכוש הרגלים נכונים המסייעים בכך. בהיעדר דמות דומיננטית בחיי התלמיד, יקטנו הסיכויים לשינויי ההרגלים.
4.חוסן פנימי: למידה של חומר חדש מלווה לעיתים בקשיים, ודורשת מהלומד חוסן נפשי על מנת להתמודד איתם. ככל שהנושא הנלמד יהפוך מורכב יותר, כך יגדל הצורך במסוגלות ובחוסן פנימי. דמיינו את אותו "שד קטן" הפוגש אותנו מדי פעם ומקטין לנו את הביטחון העצמי – ככל שנחווה יותר כישלונות, כך השד עלול לגדול ולהזיק לאיכות הלמידה שלנו, שהרי חוסר הביטחון שנוצר אצלנו פוגע באיכות הלמידה, וכך יעלה הסיכוי לכישלון אשר שוב יקטין את הביטחון העצמי, וחוזר חלילה...לפיכך, ההצלחה בלימודים מותנית ביכולת לפתח חוסן פנימי ותחושת מסוגלות, בפרט כאשר מדובר בתלמיד שנכשל כבר בתחילת דרכו ואיבד את הביטחון העצמי שלו, וכך למעשה נוצרת מעין נבואה שמגשימה את עצמה בנוגע לכישלונות עתידיים
5.תרגול ואימון: כל תחום נלמד דורש מאתנו מיומנויות – חלקן הגדול הוא טכני וחלקן האחר דורש רמות שונות של חשיבה. המיומנות הטכנית גם היא דורשת חשיבה בתחילתו של תהליך הלמידה, וכך למשל, כאשר תלמיד נהיגה מתחיל ללמוד – הוא נתקל בהתמודדות המורכבת עם הפניה ימינה או שמאלה, המשלבת שליטה בו זמנית בהעברת ההילוכים תוך סיבוב ההגה תוך תשומת לב לנעשה מסביב וכו'. אך לאחר כמה וכמה שיעורים וצבירת ניסיון בפעולה שכזו, ההתמודדות הופכת לטבעית יותר והקושי ההתחלתי נעלם. וכמו בנהיגה כך גם בתחומים נוספים כמתמטיקה – ככל שהתלמיד יתרגל וישלוט בפעולת יסוד כפעולה טכנית טבעית, כך תהיה קלה יותר ההתמודדות שלו עם למידה מעמיקה יותר של פעולות חדשות ומורכבות. אם כן, ההצלחה בלימודים תלויה בזמן המושקע בתרגול אשר יביא לכך שהפעולות הבסיסיות תעשינה באופן טבעי ואוטומטי, והתלמיד יוכל להקדיש את האנרגיות שלו להתמקדות בחשיבה עמוקה רק בחלק של למידת החומר החדש והלא מוכר.
6.חברה: האדם הוא יצור חברתי הנמצא באינטראקציה מתמדת עם "סוכני חברות" שונים – משפחה, שכנים וחברים מן המעגל הקרוב ואנשים מן המעגל הרחב יותר בשכונה, בעיר ובמדינה. ההצלחה בלימודים מושפעת מהאופן בו מתייחסת לכך החברה: כאשר הורי התלמיד הם משכילים ואקדמאים, לתלמיד יש סיכויי הצלחה גבוהים יותר מאלה של התלמיד שהוריו לא מייחסים חשיבות ללימודים. אולם לא רק יחסה של החברה מהווה אווירה תומכת ללמידה אלא גורמים סביבתיים נוספים כסדר וארגון בבית, אווירה שקטה ורגועה או גבולות וכללי למידה ברורים.
7.מוטיבציה פנימית: הרצון הטמון באדם הינו תכונה שביכולתה לשנות את המציאות ולהניע אותה. כאשר לתלמיד ישנה נקודת פתיחה מורכבת, המוטיבציה הפנימית שלו תהיה לגורם מכריע שיתגבר על תחושות הפחד והקשיים. זהו כוח הרצון אשר מעניק ללומד יכולת להיפטר מההרגלים הרעים שלו, להמשיך לתרגל ולהתרכז במטרה העומדת לנגד עיניו.
בסיכומו של דבר, ההצלחה בלימודים נמצאת בהישג ידם של רוב בני האדם. האדם מעצם היותו הוא בעל יכולות למידה, וההבדל בין אנשים המצליחים בלימודים לבין אלה הנכשלים בהם טמון בגורמים חיצוניים המשפיעים על תפקודו.
תפיסת עולם זו המאמינה שבכל אדם קיימות היכולות שיביאו אותו להצלחה בלימודים היא תפיסה המשנה את המציאות. אנשים רבים ויתרו במהלך חייהם על תחומי עיסוק שונים בשל חוסר האמון שלהם בעצמם כיצור לומד, והם ראו עצמם חסרי מזל מול האנשים המצליחים אשר זכו לכאורה במתת אל. גם הורים לילדים אשר איבדו את האמון ביכולותיהם החלו לראות את חוסר ההצלחה כגזירת גורל. לראיה, עד לפני 150 שנה ולאורך אלפי שנים, נחשבה יכולת הקריאה והכתיבה כמיומנות השייכת ליחידי סגולה בלבד. והנה כיום, בכל המדינות המערביות, הרוב המוחלט באוכלוסייה מחזיק במיומנות זו, לרבות בעלי מנת משכל נמוכה או גבולית. התפנית המדהימה הזו נובעת משינוי בתפיסת העולם באשר ליכולות האדם לקרוא ולכתוב היות והתפקוד היום יומי מצריך זאת. איכות חייו של האדם נפגעת כאשר הוא אינו יודע קרוא וכתוב. אם כפי שהשתנתה תפיסה זו, תשתנה גם תפיסת מיומנות לימודי המתמטיקה או המדעים המדויקים – תיבנה מערכת לימוד המאמינה ביכולותיו של כל תלמיד באשר למקצועות אלו, תוך פיתוח שיטות הוראה רלוונטיות והתאמתן לצרכי התלמידים. דבר זה יכול אף להביא לתוספת של מיליוני מוחות מפתחים בעלי יכולות משמעותיות בתחומי המדעים המדויקים.
