כל מי שלמד מיומנות מסוימת , הצליח לעשות זאת בסיוע הטעויות שליוו אותו לאורך הדרך. קחו לדוגמה מיומנות רכיבה על אופניים, רוב מוחלט של הילדים מצליחים לרכוש אותה לאחר שהתנסו ונפלו בתחילת הדרך. ככל שהם מיהרו להבין מה הביא לנפילתם ולא חששו מהמשך ההתנסות , הם רכשו מיומנות זאת במהירות יותר מאשר חבריהם שחששו לטעות ( לפול). הדבר נכון גם ברכישת השפה המדוברת .
מי מאיתנו לא שמע על שיבושים מצחיקים של ילד שמתחיל לדבר , בזכות הקלילות שאנו מתיחסים לשיבוש הוא ממשיך להתנסות ברכישת השפה , ולבסוף מצליח. זאת אחת הסיבות שאדם מבוגר פחות מצליח בלמידת דברים חדשים , הפחד מהטעות ותגובת הסביבה גורמים למעצורים ופוגעים בהליך הלמידה, כאילו הטעות מותרת כל עוד אתה צעיר , בעוד שלאנשים מבוגרים לכאורה אסור לטעות. בגיל מסויים הפחד מהטעות חזק יותר מהחשש של אי ידיעה של תחום חדש.
התפתחות המדע והטכנולוגיה התאפשרו בזכות המצב בו האדם החל לקבל את המציאות שהוא טועה ולא יודע .השערות שהיו מקובלות לאורך שנים מופרכות על ידי מחשבות חדשות ותעוזה של אנשים לחשיבה מחוץ לקופסה , שבתחילת נראה שאין לה סיכוי. אותם אנשים מוכנים לשים עצמם ללעג ולטעות במטרה להביא לשינוי ולחשיבה פורצת דרך, בזכות האומץ שלהם לטעות העולם מתקדם.
עודדו אותם לבטא את מחשבותיהם בעניינים שונים. למדו אותם להקשיב לדעתם והצעתם של אחרים . העבירו להם את המסר שאם הם טועים אין זה בגלל שאינם חכמים , ועליהם פשוט לתקן את הדרוש תיקון ובעיקר להמשיך להתנסות שוב ושוב הבנה זו תביא אותם למצב בו הם לא יפחדו לטעות ולהתנסות בתחומים שונים ומגוונים , בכל גיל לאורך כל החיים.
הזכירו להם שכל עוד הם טועים סימן שהם לומדים , והפחד מבורות וחוסר ידיעה צריך להיות גדול יותר מהחשש מטעות או כפי שאמר ג'ורג' ברנרד שו:"חיים שהועברו בעשיית טעויות, לא רק שהם מכובדים יותר אלא שהם גם יעילים יותר מחיים שהועברו באי עשיית כלום".
"אין בושה בלא לדעת; הבושה היא לא לנסות לברר" ( פתגם רוסי)
