זה כבר לא סוד שגוגל יודעת עלינו הכל , אומנם השימוש במנוע החיפוש המוביל בעולם הוא בחינם, אך כנראה מדובר בשירות החינמי היקר ביותר בו אנו משלמים בחשיפת הזהות האמתית שלנו. מה שנכון לגבי גוגל נכון גם לגבי הרשתות החברתיות ( אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר וכו') וכן לבנקים וחברות האשראי, חברות הסלולר , חברות הטלפונים החכמים. תופעה זו מביאה אותנו לעידן חדש בו בעתיד הקרוב כולנו נהיה חשופים . מערכות המחשוב ידעות כבר היום מה אנו צריכים עוד לפני שאנו יודעים בעצמנו , וכל זאת לפי הצלבת נתונים שנאספים עלינו במערכות שונות בכל רגע נתון , תוך שיפור תמידי ביכולת ההתקשרות ביניהן. וכך בעתיד הקרוב נהיה יותר ויותר חשופים זה כלפי זה.
כבר היום אנו עדים להשפעת השינויים הטכנולוגיים על נפש האדם, ותופעת הדיכאון והחרדה נמצאת במגמת עלייה עולמית. כפי שעולה מדו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי : בתוך שני עשורים הדיכאון יהפוך למחלה השכיחה בעולם. הדו"ח מזהיר עוד כי ב-2030 הדיכאון, שאותו הוא מכנה "המגיפה השקטה", יהווה את הנטל הבריאותי הכבד ביותר.
קצב החיים המהיר מעמיד את האדם בפני שינויים יום יומיים וצורך תמידי לעשות התאמות תוך גמישות מריבית , וכך אנו עדים לעלייה הולכת וגוברת של חרדות ומשברים הנגרמים מחוסר היציבות שמביאה לחוסר ודאות. מציאות בה נתמודד עם סיטואציות רבות בהן נהיה חשופים רגשית בפני החברה מסביבנו והחשש כי חולשותינו יהיו גלויים, מן הסתם, יגביר את תחושת החרדה.
לאורך השנים התמקדה מערכת החינוך המערבית ובכללה גם מדינת ישראל בפיתוח מערכות לרכישת ידע ובעשור האחרון אף ברכישת מיומנויות למידה המותאמות למאה ה-21. הדבר בא לידי ביטוי בפיתוח כלי מדידה המשקפים את מידת הצלחת התלמידים במקצועות הלימוד , ובוחנים את התקדמות מערכת החינוך בהתבסס על אותם הנתונים. לדוגמא: עלייה או ירידה במספר הזכאים לבגרות או במספר מסיימי מתמטיקה ברמת חמש יחידות , או , אחוזי זכאות לבגרות בהצטיינות וכו' , וכן בשינוי דרכי הלמידה וההבחנות, אלו נתונים חשובים ורכישת הידע ומיומנויות למידה ללא ספק הכרחיות עבור דור העתיד , אך במציאות בה אנו עומדים להיות חשופים רגשית, הן אינן מספיקות , ללא פיתוח חוסן נפשי ומיומנויות להתמודדות עם מצבים נפשיים , כבר בגיל צעיר , על ידי פיתוח תכניות לימוד ומערכי שיעור שיעסקו במתן כלים מעולם הפסיכולוגיה כטיפול מונע, אנו עלולים למצוא את עצמנו עומדים בפני פגיעה בחוסן החברתי של האזרחים. תופעה שתיפתר בחלקה כנראה על ידי גידול בהוצאות הבריאות עבור תרופות שיתנו מענה חלקי.
זמינות הידע ומעבר ללמידה פרסונלית , תפנה זמן ותקציב בו נוכל להשתמש לתכנית לימודים שתכלול ידע על תופעות החרדה , דרכים לזהות ולטפל וכו', ובעיקר העצמה אישית ומתן כלים להתמודדות . מצופה שהעיסוק בנושאים אלו ישפיע באופן ישיר על אקלים בית הספר ויחזק את הקשר בין התלמידים והמורים , ומעבר להכל יסייע לפיתוח חברה רגישה יותר זה כלפי זה, תכונה הכרחית ליצירת חברה איתנה בה כל אחד מהאזרחים מרגיש פחות פגיע ויותר מוגן.
