רוצים לקדם את ההישגים של ילדכם בלימודים? למדו אותם להשתהות ובכך תביאו גם לשיפור באיכות חייהם בהווה ובעתיד. בעולם המודרני אנו רגילים לפעול במהירות , להגיב באופן אוטומטי , זה מה שהסביבה מרגילה אותנו , דברים שבעבר היו מצריכים השקעה של זמן והמון סבלנות מתאפשרים לנו היום באופן מהיר. הכנת ארוחה במיקרוגל, מעבר ממקום למקום , מציאת תשובה לשאלה או, פתרון לבעיה , יש בכך ברכה עצומה , אך יחד עם זאת יש צורך חדש והוא ללמד אותנו לעצור ולהשתהות , פעולה שהיא מנוגדת לטבע האדם המודרני לה הוא נזקק מסיבות שונות :
נפש האדם צריכה מדי פעם שקט ומנוחה , המצב בו אנו חיים בקצב מסחרר , פוגע בנפשנו ומכניס אנשים רבים ללחצים ,לחרדות ולדיכאון. באתר הרופאים " The medical" התפרסמו נתונים מדו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי בשנה שעברה עולה כי בתוך שני עשורים הדיכאון יהפוך למחלה השכיחה בעולם. הדו"ח מזהיר עוד כי ב-2030 הדיכאון, שאותו הוא מכנה "המגיפה השקטה", יהווה את הנטל הבריאותי הכבד ביותר. במאמר מסביר הפסיכיאטר ד"ר סטולר משה כי "תוצאות אלו מוכרות לנו מהשטח. העלייה בתופעות הדיכאון והחרדה היא, בין השאר, חלק מהמחיר שמשלמים על הקדמה וההתייעלות, הדורשות מכולנו לתת יותר מעצמנו במירוץ אחרי הפרנסה והממון על חשבון תחומי חברה, משפחה ופנאי, לצד היחלשות של מסגרות תומכות כגון משפחה, דת, ערכים וכו'.
"לחיצה מתמדת על הגז" ושימוש בלתי פוסק באנרגיות שלנו פוגע בנפשנו , ולכן יש צורך לעצור ולהשתהות .
פתרונות מורכבים דורשים זמן. לעתים התשובה הראשונה שעולה לנו לראש תתגלה כטעות או כתשובה חלקית, לאחר שנשתהה ונשים לב לפרטים, נבחן את הדברים מזוויות ראיה שונות , נקבל תמונה רחבה יותר של נתונים שיהוו בסיס מוצק לתשובה מלאה ומדויקת.
וכפי שכתב שלמה ארצי : ״ אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה״, מי שישים לב לפרטים יוכל להגיע לדרכי חשיבה חדשים ולתובנות חדשות.
הידעתם? בזמן שהאדם נח מוחו ממשיך לחשוב. חוסר המעש הנראה לעין מטעה , בתוך המוח ממשיכים להתרחש תהליכים של חשיבה. במחקר שנערך ב- Carnegie Mellon University ושפורסם ב- Social Cognitive and Affective Neuroscience מצאו את ההסבר המדעי למונח ״תן לי לישון על זה״. המחקר שלהם הראה בבירור שהמוח מעבד נתונים באופן לא מודע כאשר הוא נדרש להחלטה, גם אם הוא עסוק במשימות אחרות. חשוב לא פחות, המחקר מראה כיצד מתחיל תהליך החשיבה (באונה הימנית) וכיצד הוא מסתיים (באונה השמאלית). החוקרים מצאו את המסתורין בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות. למעשה, אלו הן עדויות ראשונות המציגות כיצד המוח מעבד מידע שלא במודע בכדי לקבל החלטה מושכלת.
לעיתים, כשנתקלים בבעיה מסובכת, הפתרון יהיה הפסקה טובה והתעסקות בדברים אחרים שאינם דורשים חשיבה עמוקה או סתם מנוחה ללא מעש. ההשתהות תפנה זמן למוח לעכל את הנתונים ולארגנם מחדש.
חשיבה לאחר השתהות מצריכה תרגול, אך זאת מיומנות ששווה להשקיע בה כדי שבסופו של דבר תביא לשיפור קוגניטיבי ותשפיע לטובה על איכות החיים.
