האחריות יש בכוחה לשנות ולעצב התנהגות. פעמים רבות כשמורה בכתה נותן תפקיד בעל אחריות לתלמיד שמרבה להפריע, באופן מפתיע התפקיד משנה את התנהגות התלמיד המתאים את התנהגותו למצופה ממי שמחזיק בתפקיד בעל אחריות.
כשאדם לוקח על עצמו אחריות הסיכוי שיעמוד במשימות הבאות עם התפקיד גבוהה, מאחר והוא הופך להיות מעורב אישית ובעל אינטרסים להצלחת המשימה שתהייה רשומה על שמו. יש באחריות הרבה יותר ממה שנראה לעין, וככל שהיא מוטמעת באדם, היא מפתחת בו יכולות משמעותיים בעלי השפעה על איכות חייו וסיכוייו לממש את עצמו.
א. ביטחון עצמי-
ההרגל ללקיחת אחריות מחזקת את הביטחון העצמי. מי שחושש למקומו בחברה יחשוש לקחת אחריות כדי שלא יתלו בו אשמה . מי שמתרגל לקחת אחריות מתרגל גם לא לדואג ממה שאחרים חושבים עליו . הוא מפתח ביטחון בעצמו וביכולתיו להתמודד עם ההשלכות של האשמה .
ב. אמונה ביכולת לשנות מציאות-
לוקח אחריות מבין שהאדם יוצר קלקולים במעשיו והם אינם קורים מעצמם, ולכן הוא מאמין שיש ביכולתו לשנות את המציאות למצב טוב יותר, על ידי לימוד מהטעויות, שיפור ותיקון מעשיו בעתיד על בסיס המסקנות וההחלטות שהוא לקח על עצמו.
ג. פיתוח יצירתיות מתוך לחץ לעמידה בציפיות-
ציפיות החברה ממי שלוקח אחריות שימצא פיתרון למצבים מורכבים,מביאה לכך שבאופן בלתי מודע נוצר לחץ חברתי בריא שדוחף אותו לחשיבה יצירתית בחיפוש אחר פיתרון מתוך הצורך לעמוד בציפיות , ולכן ניתן להעריך שאדם הנתפס על ידי החברה כמי שניתן לסמוך עליו יפתח חשיבה יצירתית .
ד. התנהלות בבגרות - עצמאות
מי שטבועה באישיותו תחושת אחריות יהיה בוגר ועצמאי יותר . הוא ישקול את מעשיו בטרם יעשה מעשה שטות , הוא יבין את ההשלכות שיכולות להיות וימנע מלקיחת סיכונים מיותרים.
ה. ראיית הנולד-
מי שלוקח אחריות מתרגל לחשוב על העתיד ולראות את הנולד . הוא מבין שאם יש תוצאות למעשיו , צריך לחשוב עליהם לפני המעשה . הבנת תהליכים עתידיים יאפשרו לו לתרגל יצירת מציאויות עתידיות המבוססות על מעשיו בהווה וכך יוכל לצור עתיד מחושב יותר שמתאים למטרותיו ושאיפותיו.
כיצד נפתח אחריות אצל ילדינו?
א. הטלת אחריות במשימות השוטפות בבית . שילוב הילד במשימות תואמות גיל , שהוא יקח על עצמו (הורדת פח, שטיפת כלים , ניקוי אבק), חיזוק ועידוד על עמידה במשימה תוך שימת דגש על כך שסומכים עליו . המשימות לא חשובות, יצירת ההזדמנות לפיתוח האחריות היא העיקר.
ב. סבלנות כלפי טעויות: הכרה בעובדה שמי שעושה, גם טועה! בעיקר בתחילת הדרך , אבל גם בהמשך יקרו טעויות , , אם לא נקבל באופן טבעי את הטעויות ,נפתח חשש מצד הילד לטעות והימנעות מאחריות .
ג. דוגמא אישית , יש כח מדבק ברוח של עשייה ולקיחת אחריות. הורים שלוקחים אחריות יש סיכוי גבוה שילדיהם ידבקו ברוח שמשרים ההורים.
ד. אחריות לימודית: בלימודים של הילדים יש תחומים אשר באחריות ההורים : מעקב, מעורבות , סיוע ותמיכה. אך עיקר האחריות לעשיה וללמידה צריכה להיות של הילדים. חינוכם ללקיחת אחריות על הלמידה כבר מהיום הראשון , הכנת שיעורי בית , הכנה למבחנים, עמידה בדרישות בית הספר, יתנו מימד נוסף ומרכזי בו בית הספר משמש כהכנה לחיים.
.