כיצד קורה שילד עם אינטליגנציה תקינה, לומד ומשקיע בלימודים ובכל זאת לא מצליח להגיע להישגים גבוהים?
יתכן והסיבה לכך קשורה לדרך בה הוא לומד. הכרה שזאת הבעיה יכולה להביא לפתרון ולשינוי מהותי בהישגיו , שכן לא מדובר על לקות למידה או יכולת קוגניטיבית נמוכה, אלא מיומנות שניתן ללמוד אותה .
בעבר הרחוק כאשר לא היו ספרים ומחברות והיו צריכים להעביר מדור לדור ידע שבעיקר היה מעשי ולא תאורטי , הדרך ללמד הייתה דרך התנסות , כאשר בשלב הראשון היו הצעירים מסתכלים על המבוגר העסוק בצייד , בחקלאות, בקדרות וכו', לאחר מכן היו מקבלים הסבר קצר ומיד מתחילים להתנסות בעצמם, היה קשר ישיר בין תהליך הלמידה למבחן התוצאה.
כאשר הלמידה הפכה להיות מבוססת ברובה על חומר תאורטי רחב , נוצר מצב בו הלמידה הפכה להיות פעולה פנימית , נסתרת אשר דורשת תשומת לב מצד הלומד ובדיקה לגבי איכות הלמידה במהלך כל השיעור , מאחר ועובר זמן רב עד שמצטברת כמות ידע המאפשרת לקיים מבחן אשר בודק את איכות הלמידה, המבחן הינו הפעם הראשונה בו נדרש הלומד להשתמש בידע הנרכש , ורק אחריו ניתן לדעת את רמת השליטה שלו בחומר, ואת יכולתו להשתמש בידע התאורטי באופן מעשי.
ישנם תלמידים אשר באופן טבעי רוכשים את המיומנות של למידה מבוקרת, הם בוחנים את הבנתם לאורך כל תהליך הלמידה , ומזהים מתוך השיעור מהו החלק העיקרי אותו יש להבין , ובמקרה בו הם נתקלים בקושי הם מתמקדים במקור הקושי שואלים את השאלות שמאפשרות להם להבין את החומר ולהגיע מוכנים למבחן, לעומתם ישנם תלמידים הזקוקים לעזרה בפיתוח מיומנות ביקורת עצמית על איכות הליך הלמידה שלהם :
א. יכולת להבחין בין עיקר לטפל.
ב. יכולת לבקר את מידת הבנתם ושליטתם בחומר הנלמד.
ג. יכולת שאלת שאלה ממוקדת אשר תבהיר מה לא הובן להם.
בשלבים הראשונים של הלמידה בכתות הנמוכות , חשוב לעבור ביחד עם התלמיד על השיעור שנלמד וללמד אותו לשאול את השאלות הנכונות על הליך הלמידה , מה למדנו? האם הבנתי? מה לא הבנתי? ניתן לעשות זאת גם בשלבים מוקדמים יותר על ידי הקראת סיפור ואחריו לשאול את השאלות ( חשוב שלא כל סיפור יהפוך להיות תירגול של הליך למידה שכן הדבר עלול לפגוע במידת ההנאה של ילדכם מעצם הסיפור ויפתח אצלם יחס שלילי לקריאה)
במקרה ומיומנות זו לא נרכשה באופן טבעי, ככל שתקדימו להיעזר במורה להוראה מתקנת הדבר יקל על ילדכם וימנע פתיחת פערים ופגיעה בתחושת המסוגלות שלו.